החלטה בתיק ע"מ 1976/09

נגד העורר מספר 1 (להלן - ופא) הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של מגע עם ארגון עויין מחוץ לאזור. נגד העורר מספר 2 (להלן - מחמד), שהינו בנו של ופא, הוגש כתב אישום בגין עבירה דומה, בכך שסייע לאביו במגעים עם אותו ארגון.

כתב האישום מתבסס על אמרותיהם המשטרתיות של ופא ומחמד. מאמרות אלה עולה כי ופא יצא לירדן לצורך אירוסי בן אחותו. שם פגש 2 אנשים, אבו איימן ואבו נידאל, כשהאחרון מוכר לו משהייתם המשותפת בכלא. אבו נידאל ביקש ממנו לסייע להם ולגייס פעילים לארגון בגדה. כששאל ופא איזה ארגון, אמרו כי אינם יכולים לומר לו. ופא הבין כי המדובר בארגון איסלאמי, והסיק כי המדובר בארגון החיזבאללה.

השניים ציידו אותו בדיסק עם תוכנת הצפנה ואמרו לו שבאמצעות תוכנה זו יתכתבו איתו באינטרנט. כשחזר לאזור, נעזר במחמד לצורך הפעלת תוכנת ההצפנה. מאחר וזו לא עבדה הודיע על כך לאבו נידאל, וזה צייד אותו בסיסמא אחרת. באמצעות הסיסמא החדשה הצליחו ופא ומחמד לעשות שימוש בתוכנה. בתכתובות בינם לבין אבו נידאל ואבו איימן התבקשו לאסוף מידע על מתקנים צבאיים בישראל וכן לגייס לפעילות צעירים מערביי ישראל. ופא ומחמד השיבו כי אינם יכולים לעשות זאת כיוון שאין להם אישור כניסה לישראל.

טענות הצדדים

ההגנה טענה בעררים אלה כי לא עולה במקרה זה עילת מעצר של מסוכנות. נטען כי בפועל לא הועבר כל מידע, ויתר על כן, ופא ומחמד התחמקו מלהעביר מידע בתירוצים שונים כיוון שלא רצו לעשות כן. לטענת ההגנה, ופא הסכים מלכתחילה לקשר שנוצר עמו בירדן כיוון שחשש שיבולע לו או למשפחתו המצויה שם. כשהיה באזור סירב תמיד לכל הבקשות שהופנו כלפיו. עוד נטען כי ופא הינו אדם מבוגר, הסובל מבעיות רפואיות ואין מסוכנות אמיתית הנובעת ממנו. לגבי מחמד, הדגיש הסניגור כי המדובר רק במי שסייע לאביו, וגם הוא לא ביצע בפועל כל מעשה אקטיבי שיש בו כדי לסכן את ביטחון האזור.

התביעה השיבה כי אין לקבל את טענות ההגנה. לטענתה, לו אכן היה ופא חושש שהוא או משפחתו ייפגעו היה אומר זאת מיד בחקירתו. טענה זו לא בא זכרה קודם לכן ואין להתייחס אליה בשלב זה. כמו כן, אין הסבר לכך שהמערערים ניסו שוב ושוב לפתוח את תוכנת ההצפנה, ולאחר שהצליחו, התכתבו מספר פעמים עם הגורמים מחוץ לאזור. התשובה ששלחו, כי אינם יכולים לאסוף מידע או לגייס את ערביי ישראל, נבעה מכך שלא הייתה באפשרותם להיכנס לישראל, ולא מכיוון שלא רצו לעשות כן. עוד ציינה התביעה כי לופא עבר משמעותי, שכן נשפט בעבר בישראל ונדון ל-25 שנות מאסר, אולם שוחרר שחרור מוקדם בשנת 1994. לפיכך ביקשה התביעה לדחות את הערר.

ראיות לכאורה

אין מחלוקת אמיתית בין התביעה לבין ההגנה באשר לקיומן של ראיות לכאורה במקרה זה. התשתית הראייתית מבוססת על אמרותיהם המשטרתיות של ופא ומחמד, אולם נדמה כי כל צד מסיק מהן מסקנות שונות באשר למסוכנות הנובעת ממעשים אלה.

מעיון בחומר הראיות בתיק עולה כי לא ניתן להסיק באופן חד משמעי מה היה רצונם של העוררים בכל הנוגע לפעילות שהוטלה עליהם.

ופא אינו מזכיר בחקירותיו בשב"כ או במשטרה, כי פעל בשל חששו שמא הוא או מי מבני משפחתו ייפגע. עוד עולה כי כשאמר לאבו נידאל וחברו כי הוא עצמו אינו בקיא בשימוש באינטרנט, הציע כי ייעזר בבנו והם הסכימו לכך. עוד עולה כי בתחילה הניסיונות לעשות שימוש בתוכנת ההצפנה לא עלו יפה, הוא מסר זאת לאבו נידאל כשזה התקשר אליו, וזה שלח סיסמא חדשה. הפעם הזו הצליחו הוא ובנו לעשות שימוש בתוכנה. לאחר מכן התכתבו מספר פעמים עם אבו נידאל. ופא נשאל בחקירתו המשטרתית מדוע המשיך להתכתב עמם וענה כי "התבייש מהם".

נדמה כי מי שלא היה רוצה ליטול חלק באותה פעילות כשהוא יודע שהמדובר בסיוע לארגון עויין, הן לאור דברים שנאמרו במפגש והן לאור אופי הבקשות שהופנו כלפיו, היה יכול לסרב או לא לענות. לו באמת היה רוצה להתנער מאותה פעילות או להתחמק ממנה, היה יכול לומר כי אינו מצליח לעשות שימוש בתוכנה בשום מקרה וודאי שלא היה צריך לנסות לעשות בה שימוש, כפי שעשה במקרה זה. העובדה כי ופא המשיך בקשר עם אבו נידאל מלמדת לכאורה על רצונו לסייע. לא שוכנעתי, כפי שניסה לטעון הסניגור, כי ופא ניסה להתנער מאותם גורמים. נראה כי ניסיונו להתנער, אם היה כזה, היה מינורי ולא משמעותי. אמנם, הוא לא ביצע בפועל את הפעילות שהתבקש לבצע, אולם המשיך בקשר עם אותם פעילים מחוץ לאזור.

בכל הנוגע למחמד התמונה מעט שונה. מחמד מסר כי אביו ופא ביקש כי יסייע לו בעניין סודי. אביו נתן לו דיסק עם תוכנה אותה לא הצליח לפתוח בהעדר סיסמה. במסגרת התכתבויות שונות באינטרנט קיבל סיסמה חדשה וכן הדרכה כיצד להפעיל את תוכנת ההצפנה. לאחר שהצליח להבין כיצד פועלת ההצפנה התקבלה האיגרת הראשונה בה התבקשו לאסוף מידע על בסיסי צבא ומחסומים וכן לגייס אנשים לרשת מידע בתחומי ישראל. בשלב זה הבין כי המדובר בפעילים של החיזבאללה. התשובות שנכתבו על ידו מפיו של אביו היו כי אינם יכולים למלא את שהתבקשו לבצע כיוון שאינם יכולים להיכנס לישראל.

הוא נשאל מדוע המשיכו בנושא זה ומסר כי "בקשר אלי אני לא הייתי מסוגל לשאול [את] אבי ואיני יודע מה הייתה הכוונה של אבי, אני בסה"כ עזרתי לאבי במחשב מפני שהוא לא יודע להשתמש במחשב בכלל. ואני רוצה להגיד שאני הזהרתי את אבי מהנושא הזה, ואמרתי לו כי הכל תחת מעקב, ואפילו אם נשמיד את המחשב יכולים לדעת מה היה בתוכו".

מזכ"ד חקירה בשב"כ מיום 12.2.09 עולה כי היה ניסיון מצידו של מחמד לגרום לאביו להפסיק את הקשר. לפיכך, אף שמחמד היה מי שביצע את ההתקשרויות בפועל, קשה להשתחרר מהרושם כי המדובר במי שפעל בשליחותו ובהוראתו של אביו, למרות שככל הנראה לא היה מעוניין בכך ואף ניסה לגרום לאביו להפסיק את הקשר.

עם זאת, חרף הבנתו כי המדובר בארגון החיזבאללה, ולאחר שניסיונו להניא את אביו לא צלח, המשיך וסייע לאביו בפענוח המסרים המוצפנים שהועברו אליהם.

עילת מעצר

אין ספק כי מי שנמצא בקשר עם גורמים עויינים, כדוגמת ארגון החיזבאללה, מצביע על מסוכנות הנובעת ממנו. ארגוני טרור עושים שימוש בדרכים שונות על מנת לפעול, ובכלל זה באמצעות רשת האינטרנט. וכפי שנאמר בע"פ 3827/06 פלוני נ' מדינת ישראל, תק-על 2007(1), 4578, עמ' 4581:

"הטרור בעידן הנוכחי מתאפיין לא רק בהיותו גלובלי, אלא גם בתחכום רב, לעיתים במבנה ארגוני מסועף, בפעילות שאינה ספורדית, נקודתית, אלא פעילות ארגונית שיטתית שלצורכה מוקמות תשתיות נרחבות שיאפשרו אימונים, איסוף מודיעין וביצוע פעילות מבצעית, הכל תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות ועל מנת לייצר פעולות טרור שיגבו מחיר כבד"

בעניין קאדרי נ' התובע הצבאי (טרם פורסם) ציינתי כי: